קידנה נ' בע"מ ואח'

פסק דין

ביום 1.3.13 התובע הגיע לסניף הבנק שלו ברמת פולג וגילה שנמשכו מחשבונו סך של 2020 ₪ ללא ידיעתו וללא עפ"י בקשתו. עפ"י מה שנאמר לו ע"י הנציג הנתבעת מספר 2 דובר במשיכה עפ"י כרטיס דיירקט מאסטר קארד, שבוצע ע"י הנתבע מס' 1. התובע היה מופתע לחלוטין כיוון שהוא ביטל את אותו כרטיס זמן ממושך לפני האירוע.

עקב בירור שנעשה בין הנתבעות אין מחלוקת על כך שדובר במשיכה בטעות, ומלוא הכסף בתוספת ריבית הוחזר לחשבון התובע כבר ב-5.3.13.

על אף זאת, התובע עותר בפניי בגין עוגמת הנפש שסבל כתוצאה מהאירוע, וכך הוא מסכם את טענותיו בסעיף 8 של מכתב התביעה:

"מאחר ומדובר בחברות גדולות ואני סך הכל אזרח קטן ופשוט נראה לי כי אין לי הרבה סיכוי להגן על זכויותיי.."

ובסעיף 14 מוסיף וטוען התובע:

"מן הדין ומן הצדק לפסוק לטובתי סך מכובד כתוצאה מעוגמת הנפש, הפגיעה בפרטיותי והגזל של זכויותיי".

בעת הדיון אמר התובע: "אין לי כסף ואני רוצה צדק". (עמוד 1 לפרוטוקול שורה 13).

גברת שרה בן צור שעובדת אצל הנתבע מס' 2 היא זו שקיבלה את התובע בעת שהוא התלונן בסניף. היא מיד התקשרה לנתבעת מס' 1 לוודא מהות החיוב תוך שהיא מוסרת לנתבעת מס' 1 שהתובע מתכחש לעסקה. גברת בן צור עקבה אחרי הדבר, ותוך 3 ימים דאגה להחזר הכסף בתוספת ריבית.

לטעם הנתבעת מס' 1 מתברר שהיה לתובע כרטיס דיירקט שאותו הוא ביטל אצל הנתבעת מס' 1 אך לא דווח על כך לנתבעת מס' 2. בכרטיס זה בוצע ב-2002 עסקת ביטוח חובה לרכבו והחיוב נשוא הדיון נבע מכך שחברת הביטוח באופן אוטומטי חידשה את העסקה בסוף תום תקופת הביטוח.

בינתיים התובע ביטח את הרכב באמצעות הכרטיס החדש שלו בחברה אחרת.

עמדת הנתבעות היא שנפלה טעות בתום לב ושהן פעלו בצורה זריזה ומהירה לתקן את הטעות, תוך מתן פיצוי לתובע ולכן הם לא רואים כל ממש בתביעה הזו.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לדחות את התביעה ולהלן הנימוקים לכך:

1. נפלה טעות אצל הנתבעות עקב פעולה של צד ג', קרי, חברת הביטוח של התובע. לא דובר בטעות של הנתבעות או מי מהן.

2. הנתבעות פעלו בצורה נאותה ובזריזות לתקן את הטעות ולהחזיר לתובע את כספו בתוספת ריבית וכל זאת נעשה תוך ארבעה ימים.

3. עם כל ההבנה לתחושה לא נעימה של התובע, עקב הטעות ועקב כך שנבהר שראה שחשבונו חויב, אני בדעה שאין כל פגם בהתנהלות הנתבעות ואין להטיל עליהן כל סכום של פיצוי. פיצוי בגין עוגמת נפש ניתן באופן זהיר ביותר ע"י בהמ"ש ורק כאשר דובר באירוע שגרם לבעל דין לעגון עמוק. לא כך המצב בענייננו.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה.

משום שהתובע הגיש את תביעתו בתום לב איני רואה מקום לחייב אותו בהוצאות ולכן כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן בהעדר הצדדים ביום 4.11.13.

ניתן היום, א' כסלו תשע"ד, 04 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: